רויה הספקת מים באר יעקב בע " מ נ' שלום מזוז

החלטה

לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף.

הרקע העובדתי

המשיבה הגישה ביום 11.12.08, תביעה סדר דין מקוצר, לפינוי המבקש ממושכר ששכר האחרון ממנה. במסגרת תביעה זו (להלן: "התביעה הראשונה"), תבעה המשיבה גם דמי שכירות בסך של 153,261 ש"ח, שלא שולמו לתקופה אפריל 2008 עד יום הגשת התביעה הנ"ל. בבקשת הרשות להגן, טען המבקש, בין היתר, כי שילם דמי שכירות עד חודש ינואר 2009, כי הוסכם בחודש מאי 2008 על חידוש חוזה השכירות ל-5 שנים נוספות וכן כי המשיבה חייבת לו מעל 900,000 ₪, שיש לקזזם מהתביעה.

בית המשפט השלום (כב' השופט חיים טובי), התנה את הרשות להגן בהפקדת ערבות בנקאית בסך 50,000 ₪ ותשלום סכום של 78,000 ₪ + מע"מ, על חשבון דמי השכירות. משלא הפקיד ולא שילם המבקש את הערבות ואת דמי השכירות, ניתן פסק דין לפי התביעה.

ביום 3.6.10 נטש המבקש את המושכר. ביום 3.11.10, במסגרת ערעור המבקש על פסק הדין, הוסכם כי תינתן לו רשות להגן בכפוף להפקדת 45,000 ₪ והתיק יחזור לבית המשפט השלום לדיון בתביעה הכספית. המבקש הפקיד את העירבון הנ"ל והתיק נקבע לקדם משפט ליום 11.1.11 בפני בית המשפט השלום (כב' השופט ישי קורן).

בעקבות כך, הגישה המשיבה בסמוך לאחר מכן, את התביעה דנא, בה היא עותרת לחייב את המבקש לשלם לה דמי שכירות בגין התקופה ינואר 2009 עד נטישת המושכר בחודש יוני 2010, בסך של 1,005,159 ₪, שמהווים דמי שכירות משולשים לפי סעיף 45 להסכם השכירות, המגיעים למשיבה בשל הפרת ההסכם על ידי המבקש באי פינוי המושכר במועד. כמו כן, עותרת המשיבה לחייב את המבקש בסכום של כ-332,000 ₪ בגין נזק שגרם למושכר וסכום נוסף של כ-88,000 ₪ בגין הוצאות שמירה וגידור. המשיבה העמידה את תביעתה על סך 800,000 ₪ לצרכי אגרה.

דיון

למען הסר ספק, מובהר תחילה כי בקשה זו הנה בסמכות שופט ומשום כך, ניתנת ההחלטה על ידי ולא על ידי כב' הרשמת שוורץ.

בקליפת האגוז, טענתו של המבקש הנה כי יש לסלק את התביעה על הסף, שכן היה על המשיבה לתקן את התביעה הראשונה ולא הייתה רשאית היא להגיש תביעה חדשה באותו עניין. לטענת המבקש, עילת התביעה בשתי התביעות זהה ועל כן לא ניתן להגיש תביעה נפרדת ונוספת באותה עילה. המבקש טוען כי היה על המשיבה לבקש בתביעה הראשונה פיצול סעדים ונכון להיום, לאחר שהתביעה הראשונה הושבה על כנה בעקבות הערעור, הייתה צריכה היא לבקש את תיקונה ולא להגיש תביעה מחודשת.

המשיבה טוענת כי לא מדובר באותה עילה וכי יש לדחות את הבקשה. המשיבה טוענת בין היתר כי התביעה בגין הנזק למבנה ושאר ההוצאות, נסמכת על עובדות שונות ומכאן שמדובר בעילה שונה. הוא הדין לגבי דמי השכירות. לטענתה, תקופות השכירות שבגינן תבעה היא דמי שכירות בשתי התביעות הנן שונות, מדובר בהפרה מתמשכת וכל תקופה שכזו נובעת מעילה נפרדת.

לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות. התביעה הכספית בגין הנזקים שגרם המבקש למבנה, לא הייתה יכולה להיות מוגשת במסגרת התביעה הראשונה. מכוח האמור בסעיף 6 לתביעה, עולה כי נודע למשיבה על הנזקים שגרם המבקש למושכר רק לאחר נטישת המושכר על ידו, ביום 3.6.10 וזמן רב לאחר הגשת התביעה הראשונה שהוגשה ביום 11.12.08. די בכך כדי להביא למסקנה כי מדובר בעילת תביעה נפרדת, שגם נולדה זמן רב לאחר הגשת התביעה הראשונה. הוא הדין לגבי הוצאות השמירה והגידור שנתבעו בתביעה. כך גם לגבי התביעה בגין דמי השכירות. במועד הגשת התביעה הראשונה, טרם קמה למשיבה העילה לתבוע דמי שכירות למן חודש 1/09, שכן התביעה הראשונה הוגשה ביום 11.12.08 ובמועד זה, טרם היה ידוע כי המבקש ימשיך לשהות במושכר עד חודש יוני 2010. מכאן שלא רק שלא עמדה למשיבה בזמנו כל עילת תביעה כנגד המבקש עבור דמי שכירות לתקופה שלאחר מועד הגשת התביעה הראשונה, אלא שגם מאותה הסיבה בדיוק, לא היה כל מקום לכך שהיא תבקש פיצול סעדים בתביעה הראשונה.

ויודגש: במקרה הנוכחי, החוזה הסתיים לפי גרסת המשיבה ביום 31.8.08. לא מדובר, אפוא, בתביעה המוגשת לתשלום דמי שכירות עד תם תקופת השכירות החוזית עקב נטישת מושכר על ידי שוכר בטרם עת. בתביעה מעין זו, אין ספק כי התובע יכול וגם חייב לכלול בתביעתו את כל דמי השכירות שלפי דעתו מגיעים לו. לא כן במקרה דנא, שבו התביעה הוגשה בעוד המבקש ממשיך לשהות במושכר.

סוף דבר

אשר על כן, הבקשה לסילוק על הסף נדחית. המבקש ישלם למשיבה את הוצאות הבקשה, בסך של 5,000 ₪ תוך 30 יום מהיום וללא קשר לתוצאות המשפט. המבקש יגיש כתב הגנה תוך 30 יום מקבלת החלטתי זו.

המזכירות תעביר את התיק למי מרשמי בית המשפט לצורך החלטה בבקשת לביטול עיקולים.

בנסיבות העניין, נראה לכאורה שיש לאחד את הדיון בתיק דנא עם התביעה שחודשה לאחר הערעור ואשר מתנהלת בפני כב' השופט ישי קורן בת.א. 56037/08, שכן מדובר באותם בעלי דין ובאותה פרשה. לפיכך, המזכירות תעביר את התיק ואת החלטתי זו, לכב' סגנית הנשיאה השופטת גרוסמן, אשר תחליט בנושא זה.

נקבע לתז"פ ליום 20.3.11.

המזכירות תדוור לצדדים.

ניתנה היום, ג' אדר ב תשע"א, 09 מרץ 2011, בלשכתי.